זהו, נגמר היום הראשון ועכשיו זה הזמן לסכם.
הגעתי עם אוטובוס למלון לאונרדו אין, ירדתי בטעות 3 תחנות אחרי איפה שהייתי צריך לרדת,
חזרתי בחום של ים המלח את כל הדרך חזרה. קבלתי חדר לפני הזמן,
גלחתי את השיער עם המאחורה של המכונת גילוח, הלכתי לסולריום, השתזפתי,
חזרתי לחדר לנוח את השעות החמות של היום (13-14) חזרתי לסולריום,
היו שם 5-6 רוסיים ענקיים ועירומים שהגיעו לים המלח במיוחד בשביל לטפל בפסוריאזיס שלהם,
השתזפתי איתם, קראתי ספר, שמעתי שירים באוזניות, נחתי, הסתובבתי על הבטן,
שיזפתי את הגב, חזרתי בחזרה לשכב על הגב בשביל לשזף את הבטן,
עשיתי הרפיה ודמיון מודרך, שכבתי על הצד הלכתי לישתות מים, הרבה מים,
רחצתי את עצמי במקלחת שיש בסולריום, קתץ הקלה מהחום והזיעה,
חזרתי לשכב על המיטת שיזוף ואז השמש התחילה לשקוע,
בשעה 18:00 בערך היא כבר היתה מאחורי הרי יהודה מה שגרם לכך שיהיה לנו צל ולכן לא היה לנו יותר מה לעשות שם, הלכנו לרחוב הראשי בשביל לקנות בקבוק מים כדי שיהיה אלי צמוד כל היום (אמרתי כבר שהיה חם?) ולקנות כובע כדי לא להפחיד אנשים עם הפסוריאזיס על הקרקפת. מצאתי כובע ב125 ש"ח של חברת קולמוביה, לא קניתי אותו (מטורפים! מה זה המחיר הזה??) חפשתי עוד קצת ומצאתי כובע ספורטיבי נחמד ב 35 ש"ח, קניתי אותו, מצאתי בקבוק מים ושללמתי עליו 10 ש"ח (מטורפים! מה זה המחיר הזה??),
הלכנו לחוף אני והשותף לחדר שלי (לא עם הרוסים, השתגעתם??),
ישבנו על חול מייובא על שפת ים המלח, ראינו אנשים מתלהבים שאפשר לצוף ולקרוא ספר תוך כדי,
הם הורידו את הספר כי זה לא היה להם נוח, חזרנו בחזרה למלון ובדרך גילינו שאבדתי את הפלאפון שנפל דרך חור שנפער בשקית של השתייה, חזרנו על עקבותנו ולא מצאנו אותו,
חזרנו בחזרה על עיקבותנו ואז מצאנו אותו, איזה הקלה, הלכנו להתפלל מנחה וערבית ואז סוף כך סוף ב 20:30 הגענו לחדר האוכל של המלון, היה אוכל ממש בסדר או כמו שאומרת הבת שלי בת שנתיים במבטא פולני "בסדר גמור". חזרנו לחדר, טלפונים למשפחה, מקלחות כתיבת פוסט ולישון.
לילה טוב.
נ"ב
רציתי להעלות תמונה של ים המלח אבל לפלאפון החכם שלי נגמרה הבטריה, מצטער, מבטיח שמחר אצלם.
הגעתי עם אוטובוס למלון לאונרדו אין, ירדתי בטעות 3 תחנות אחרי איפה שהייתי צריך לרדת,
חזרתי בחום של ים המלח את כל הדרך חזרה. קבלתי חדר לפני הזמן,
גלחתי את השיער עם המאחורה של המכונת גילוח, הלכתי לסולריום, השתזפתי,
חזרתי לחדר לנוח את השעות החמות של היום (13-14) חזרתי לסולריום,
היו שם 5-6 רוסיים ענקיים ועירומים שהגיעו לים המלח במיוחד בשביל לטפל בפסוריאזיס שלהם,
השתזפתי איתם, קראתי ספר, שמעתי שירים באוזניות, נחתי, הסתובבתי על הבטן,
שיזפתי את הגב, חזרתי בחזרה לשכב על הגב בשביל לשזף את הבטן,
עשיתי הרפיה ודמיון מודרך, שכבתי על הצד הלכתי לישתות מים, הרבה מים,
רחצתי את עצמי במקלחת שיש בסולריום, קתץ הקלה מהחום והזיעה,
חזרתי לשכב על המיטת שיזוף ואז השמש התחילה לשקוע,
בשעה 18:00 בערך היא כבר היתה מאחורי הרי יהודה מה שגרם לכך שיהיה לנו צל ולכן לא היה לנו יותר מה לעשות שם, הלכנו לרחוב הראשי בשביל לקנות בקבוק מים כדי שיהיה אלי צמוד כל היום (אמרתי כבר שהיה חם?) ולקנות כובע כדי לא להפחיד אנשים עם הפסוריאזיס על הקרקפת. מצאתי כובע ב125 ש"ח של חברת קולמוביה, לא קניתי אותו (מטורפים! מה זה המחיר הזה??) חפשתי עוד קצת ומצאתי כובע ספורטיבי נחמד ב 35 ש"ח, קניתי אותו, מצאתי בקבוק מים ושללמתי עליו 10 ש"ח (מטורפים! מה זה המחיר הזה??),
הלכנו לחוף אני והשותף לחדר שלי (לא עם הרוסים, השתגעתם??),
ישבנו על חול מייובא על שפת ים המלח, ראינו אנשים מתלהבים שאפשר לצוף ולקרוא ספר תוך כדי,
הם הורידו את הספר כי זה לא היה להם נוח, חזרנו בחזרה למלון ובדרך גילינו שאבדתי את הפלאפון שנפל דרך חור שנפער בשקית של השתייה, חזרנו על עקבותנו ולא מצאנו אותו,
חזרנו בחזרה על עיקבותנו ואז מצאנו אותו, איזה הקלה, הלכנו להתפלל מנחה וערבית ואז סוף כך סוף ב 20:30 הגענו לחדר האוכל של המלון, היה אוכל ממש בסדר או כמו שאומרת הבת שלי בת שנתיים במבטא פולני "בסדר גמור". חזרנו לחדר, טלפונים למשפחה, מקלחות כתיבת פוסט ולישון.
לילה טוב.
נ"ב
רציתי להעלות תמונה של ים המלח אבל לפלאפון החכם שלי נגמרה הבטריה, מצטער, מבטיח שמחר אצלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה