מחשבות על טיפול בפסוריאזיס בים המלח

אני חושב כבר הרבה זמן,
למה יש לי פסוריאזיס? ואני מתכוון - למה דווקא לי יש ולא לאחרים?
במה אני פחות או שמא יותר טוב?
לא ניראה לי שאני לחוץ יותר מאחרים,
או כועס יותר מאחרים,
או שחוויתי חוויות טראומתיות בילדות,
או שהתזונה שלי ממש גרוע יותר מאחרים,
ואני חושב וחושב ולא מוצא תשובה.

התשובות שאני מחפש תמיד מתבססות על הנושא של גוף נפש.
הטיפול בפסוריאזיס בעייני חייב להיות קשור לגוף נפש.

השקיעה בים המלח - מתי יודעים שנגמר הטיפול היומי לפסוריאיזיס

השקיעה בימים האלה של הנה היא באיזור 19:30 אבל אצלנו בים המלח היא יותר מוקדמת, משהו כמו 17:30
למה?
כי המצוקים של מדבר יהודה מסתירים לנו את השמש בשעה הזאת
תראו בתמונה את "השקיעה" המוקדמת ואיך כל הכסאות כבר ריקים.
פשוט מאוד כשאין שמש ישירה הקרינה שמרפאת את הפסוריאיזיס כבר לא אפקטיבית.

ים המלח בטיפול בפסוריאזיס בים המלח - מסקנות והמלצות לעתיד

ב"ה אתמול (יום א') בצהריים אחרי שכתבתי את הפוסט הקודם פשוט נשכבתי על המיטה וצפיתי בסרט בטלויזיה. כניראה שהסרט קצת שעמם אותי ולכן פשוט נרדמתי. כשהתעוררתי אחרי שעתיים בערך העקצוצים פשוט נעלמו להם.

מאז אני לא רוצה לחשוב או לדבר על זה שמא במקרה הם יחזרו אלי בטעות.

הלכתי כמובן גם לרופא במלון מרידיאן השכן, הוא נתן לי פנסטיג'ל במידה והגירודים יחזרו. מרחתי את המשחה למרות שלא הייתי צריך לפני השינה רק לייתר ביטחון.

לסיכום, הגירודים נעלמו קליל וב"ה אפשר לחזור לשפיות הרגילה שלי.

גירוד בפסוריאזיס בזמן טיפול בים המלח

טוב, הפוסט הזה לצערי יהיה מלא כאב.
החל מיום שישי הגוף שלי הגיב בצורה מוזרה לכל העניין של השמש.
כפי שכתבתי כבר הראש שלי באיזור המצח פשוט התנפח מנוזלים ונוצרה שם מעיין בצקת.

במקביל התחילו לי גירודים בגב ובבטן בצורה כזו שמעולם לא חוויתי. וואי זה פשוט נורא...
עד כדי כל שלא הצלחתי לישון כל הלילה בערך,
ישנתי חצי שעה והתעוררתי לשעתיים, קטסטרופה!
לא משנה מה עשיתי שום דבר פשוט לא עזר. 

מה לא לעשות בטיפול בפסוראיזיס בים המלח

היום זה כבר היום השלישי שלי בים המלח וכבר יש לי לקח מאוד מאוד חשוב מה לא לעשות.

לא להיות יותר מידי בשמש!

חשבתי שאני יכול להביס את השמש אבל כפי הניראה היא גברה עלי, ואפשר להגיד שאפילו דיי בקלות.
ידעתי שההמלצות לשהייה בשמש הם שעתיים בבוקר שעתיים אחה"צ אבל חשבתי שאני יכול ליותר מזה.
הרי אני פה לזמן מוגבל אז למה לא להיחשף לשמש כמה שיותר.

בוקר טוב - ממשיך לטפל בפסוריאזיס - עד הסוף הטוב

היום יצאתי לריצה,
לא כל יום אני יוצא לריצה, או לייתר דיוק אני לא יוצא לריצה כמעט אף פעם.

ריצת בוקר טוב בים המלח

פעם רכבתי על אופני כביש, זה היה תענוג צרוף. זכורה לי היטב רכיבה אחת ארוכה במיוחד של 100 ק"מ.
זו היתה הרכיבה הכי קשה שלי בחיים. זה לא היה מסלול קשה עם עליות תלולות וארוכות זה היה מסלול דיי מישורי אבל פשוט ארוך. אחרי 70 ק"מ+- פשוט נגמר לגוף כל חלקיק של אנרגיה זמינה והוא מתחיל לפרק את מאגרי האנרגיה הלא זמינה וכניראה שבזמנו לא היה לי כל כך אנרגיה לא זמינה.

סיכום יום ראשון - טיפול בפסוריאזיס

זהו, נגמר היום הראשון ועכשיו זה הזמן לסכם.

הגעתי עם אוטובוס למלון לאונרדו אין, ירדתי בטעות 3 תחנות אחרי איפה שהייתי צריך לרדת,
חזרתי בחום של ים המלח את כל הדרך חזרה. קבלתי חדר לפני הזמן,
גלחתי את השיער עם המאחורה של המכונת גילוח, הלכתי לסולריום, השתזפתי,
חזרתי לחדר לנוח את השעות החמות של היום (13-14) חזרתי לסולריום,
היו שם 5-6 רוסיים ענקיים ועירומים שהגיעו לים המלח במיוחד בשביל לטפל בפסוריאזיס שלהם,
השתזפתי איתם, קראתי ספר, שמעתי שירים באוזניות, נחתי, הסתובבתי על הבטן,
שיזפתי את הגב, חזרתי בחזרה לשכב על הגב בשביל לשזף את הבטן,
עשיתי הרפיה ודמיון מודרך, שכבתי על הצד הלכתי לישתות מים, הרבה מים,

הפסוריאזיס "לפני" (ואני מקווה שהוא לא יהיה ב"אחרי")

הנה 2 תמונות שלי עם הפסוריאזיס,
הגעתי למלון ישר הלכתי לגלח את השיער וכמובן לסולריום,
לפני שהלכתי לטפל בםוסריאזיס בסולריום צלמתי את עצמי כדי שאוכל להשוות ולראות את קצב ההתקדמות של הטיפול.

הגעתי למלון בים המלח

הגעתי למלון ואני כבר לא יכול לחכות ללכת לסולריום ולטפל בפסוריאזיס.

סרטון קצר כשהגעתי לחדר במלון,

החלטתי לטפל בפסוריאזיס

זהו, החלטתי שאני מטפל בפסוריאזיס שלי.
וזה בכלל לא פשוט כמו שזה נישמע.
לרדת לים המלח, לשבוע לפחות, ולעזוב את האישה הילדים והעבודה שלי. חוץ מהגעגועים שיהיו לי (ואני מכיר אותם היטב מהמילואים) רק המחשבה על האישה שתצטרך להתמודד לבד עם שלושה ילדים (חמודים ככל שיהיו) השקמה, שליחה  לבית ספר ולגנים ממשיך בארוחת צהריים העסקת הילדים במשך אחה"צ ואז כמובן ארוחת ערב והשכבה. במקביל כמובן האישה יוצאת כל יום לעבודה, כך כשהיא מגיעה הביתה לא נשאר לה יותר מידי כח.