החלטתי לטפל בפסוריאזיס

זהו, החלטתי שאני מטפל בפסוריאזיס שלי.
וזה בכלל לא פשוט כמו שזה נישמע.
לרדת לים המלח, לשבוע לפחות, ולעזוב את האישה הילדים והעבודה שלי. חוץ מהגעגועים שיהיו לי (ואני מכיר אותם היטב מהמילואים) רק המחשבה על האישה שתצטרך להתמודד לבד עם שלושה ילדים (חמודים ככל שיהיו) השקמה, שליחה  לבית ספר ולגנים ממשיך בארוחת צהריים העסקת הילדים במשך אחה"צ ואז כמובן ארוחת ערב והשכבה. במקביל כמובן האישה יוצאת כל יום לעבודה, כך כשהיא מגיעה הביתה לא נשאר לה יותר מידי כח.



אם היה מדובר רק ביום אחד דיינו אבל מדובר בלפחות שבעה ימים כאלה...
אני מקווה שיהיה בסדר ושלא נצטרך לשלם מחיר כבד מידי על ה"נופש" הזה שלי.
ואם כבר מדברים על מחיר אז אני הולך למלון לאונרדו אין, מלון 3 כוכבים. פשוט וזול, לא צריך יותר מזה הרי אני יוצא בשביל "לעבוד" ולא בשביל נופש. יש במלון בריכה, וסולריום בשביל לטפל בפסוריאזיס.

סולריום היא מרפסת שמש מופרדת לנשים וגברים שבה אפשר להשתזף בפרטיות בעירום. עוד לא הייתי שם אבל כשאגיע אעלה תמונות.
אומרים שהפסוריאזיס לא מתרפה תוך כדי אלא רק אחרי כמה ימים משחוזרים הביתה.
לי לא אכפת העיקר שהפסוריאזיס יטופל כבר.
לקחתי איתי פורמולה מצמחי מרפא סינים שהכנתי לעצמי. הפורמולה הזי היא תרכובת של מיצויי צמחים סינים שאמורה לנקות חום ורעילות. אני לוקח אותה כבר שבועיים ויש שיפור מסויים; אני מאמין שזה יחזק טת אפקט הריפוי של השמש.
בנוסף כמובן בגדים נוחים. אני מתכנן לעשות פעילות גופנית מידי יום - ריצה או תרגילי כח, זה נועד לגוף ולנשמה.
עוד מעט אני עולה על אוטובוס 421 לעין בוקק מירושלים, שעתיים נסיעה... זה הרבה. מקווה שהנסיעה תעבור מהר.
כשאגיע אני מתכנן לאחסן את.התיקים במלון ולעלות לראשונה לסולריום. העניין הוא שרק ב14.00 אפשר להיכנס לחדר ואני מתכנן להגיע ב11.00. בכלל אני רוצה לנצל כל רגע של שמש שאני שם.
אז זהו לפוסט הראשון, אני מסיים עם תקווה גדולה בלב, אמן.